„כל תרבות האדם, לחם החול, חמץ הוא. התמורות מושלות עליו וצביונותיו משתנ…”

חמץ, איננו רוע. כל השנה אנו אוכלים חמץ, זה המזון שמפרנס אותנו ומחייה אותנו. בדבריו של הרב מובא הרעיון שהחמץ הוא בר חלוף - מתקלקל ונהרס. המצה לעומתו - הבצק שלא עבר תהליך החמצה, מסמל את הנצח (ובפועל איננו מתקלקל).

ההחלטה של אבותינו במצרים לצאת בחיפזון עם מזון שעבר תהליך מזורז כדי לעמוד בדבר ה' מסמנת שלב חדש עבור עם ישראל וקשר לקב"ה ולנצח. ראייה שהיא מעל ומעבר לכאן ולעכשיו. בפסח אנו חוגגים את הקשר שלנו לנצח. את יציאת ישראל ממצריים והפיכתנו לעם. בדרך לארצנו, בקבלת תורתנו, ובגיבוש עצמיותנו כפרטים וכאומה.

*********

.

.

.