„ה מחד, ומאידך גם לא את ההתייחסות הפרטית שלו (של האדם) לאותו עניין (שי…”

ה לאותו אדם וממילא גם השכר והעונש.

ננסה להביא דוגמא שתמחיש מעט את העניין- תלמיד שקיבל עונש מהמורה שלו ומעוניין לשפר את דרכיו. הוא עובד על כך יום יום ובסופו של דבר המורה מחליף לו את העונש בפרס- האם רחמיו של המורה הם הגורמים לשינוי? התשובה היא שהמציאות השתנתה וממילא התייחסות המורה השתנתה. בעוצמות גבוהות יותר, בעולמנו הקב"ה קובע גורלות לחיים ולמוות, כאשר האדם מיטיב את דרכיו ומשפר את מקומו ע"י התפילה לא הקב"ה הוא שמשתנה ולא רק האדם, אלא ע"י ההשתדלות של האדם משתנה ממילא היחס של המעשה החמור שעשה לטובה.

המשך יום טוב לכולם!