קצב החיים

יש פעמים שאנחנו יודעים בדיוק מה דורש אצלנו או בסביבתנו תיקון ושינוי, אבל החיים עצמם מתקדמים לאט יותר. המחשבה כבר רואה רחוק, הרצון כבר מבקש עומק, והמציאות ויכולת התיקון עוד לא הדביקו את הקצב. כאן נוצר פער, וממנו נולד כאב. פער בין מה שהאדם יודע שהוא יכול להיות לבין מה שהוא מצליח להיות בפועל. וכאן מסתתרת סכנה כפולה: אפשר לאבד את עצמנו במרדף מתיש אחרי שלמות שלא מגיעה מיד, ואפשר להנמיך את האור כדי להפסיק לכאוב. הרב קוק מציע דרך אחרת - להחזיק באומץ את התביעה, ולא לברוח ממנה. ובה בעת לא למדוד את עצמנו רק לפי התוצאה, אלא לפי הנאמנות לרצון הפנימי. כשאדם מחזיק את הפער מבלי להישבר ממנו, הוא מפסיק להיות מקור של מרירות והופך למנוע של צמיחה.