25 במרץ 2026 · משפט מתורת הרב קוק
למקור בפייסבוק ←
לכוון לטוב
„שנואה היא העצבות... כשידיעה זו מתבררת, מיד מוצא האדם את עצמו מלא חדוה... הוא מכיר שהוא אינו צריך כי אם לאמץ את רצונו לטוב, וזה מסור בידו בכל עת ורגע”מתוך אורות הקודש ג, עב
אנחנו נוטים לחשוב שהאושר שלנו תלוי במה שקורה בחוץ. במציאות, בנסיבות, במה שאין לנו שליטה עליו. אבל נקודת החיים נמצאת במקום עמוק יותר. ברצון. הרצון אצל הרב קוק הוא לא חשק רגעי ולא מוטיבציה. הוא הכוח שממנו הכל יוצא - המחשבות, הרגשות והמעשים הם רק ביטוי שלו. והוא גם לא מנותק, אלא מחובר למקור גדול יותר, לרצון האלוקי שמחיה את המציאות כולה. כשאדם מעלה את הרצון שלו, הוא מרים את הכח של כל המציאות, הוא משנה את השורש, ומשם הכל מתחיל להשתנות. כשאנחנו עצובים אנחנו מוותרים על נקודת הרצון ונכנעים, אבל כשאנחנו רוצים אנחנו לוקחים אחריות על המציאות, ועושים את חיינו לטובים יותר.
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.