לאהוב ולתקן

הרב קוק מבהיר כאן שאהבה הנולדת מאור אמונה איננה אהבה שמכחישה את המציאות או מטשטשת רע, אלא אהבה שרואה כל אדם באור ומתוך כך מבקשת את תיקונו באמת. אין כאן גיור של מעשים רעים ואין כאן ויתור על יושר מוסרי, אלא להפך, דווקא מפני שההסתכלות היא הסתכלות של אמונה ושל אור, האדם מסוגל לראות מעשה רע כרע, ולצד זה לראות את האדם כאדם. לכן כל מעייניו הם בעלייתם ותיקונם של הבריות, והדרכים לתקן אינן דרכים של כוח או אינטרס אלא דרכים "מלאים מוסר ויושר", כי אמונה טהורה אינה מסלפת את העולם אלא מאירה אותו ומאפשרת תשובה.

*