19 ביוני 2025 · משפט מתורת הרב קוק
למקור בפייסבוק ←
פרשת ׳שלח לך׳
„חֶסְרוֹן אֱמוּנָה בִּיסוֹד הַטּוֹב מֵבִיאָה מוֹרַךְ הַלֵּב, וְזֶה הַמּוֹרַךְ גּוֹרֵם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לַעֲמוֹד בַּמַּעֲרָכָה הָרוּחָנִית שֶׁל הַחֵפֶץ הַנִּשְׂגָּב... וְזֶהוּ כָּל הַיְּסוֹד שֶׁל הַנְּפִילָה אֲשֶׁר לָאָדָם... חֶסְרוֹן הָאֱמוּנָה בְּאוֹר הַטּוֹב הַמֵּאִיר בְּקִרְבּוֹ”מתוך שמונה קבצים, ח, נח
בפרשת השבוע, כשהמרגלים ראו את הארץ, הם התרשמו. הכירו את הטוב שבה, ידעו עד כמה מדהימה היא, אך לא האמינו שהם מסוגלים. הכפירה לא הייתה בארץ אלא בכוחם לנצח ולהיות ראויים לה. והסיבה העמוקה לכך הייתה מורך הלב שנובע מחוסר אמונה בקב״ה וחוסר אמונה בכוחם לרשת אותה. כאשר אדם מפסיק להאמין שיש בו אור, כשהוא מתחיל לחשוב שהוא איננו ראוי לטוב, הוא מתחיל לדעוך. מוכר לכם? בימים בהם אנו זוכים להכות באויבנו ולתקן את חטא המרגלים, נתפלל שנזכה גם לגאולה שלמה ולניצחון על הרוע. ולאמונה שאנחנו יכולים וראויים, בע״ה.
*
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.