פרשת ויקהל

פרשת השבוע פותחת בציווי על שמירת השבת. ברגע שהשמש שוקעת בערב שבת, קורה דבר מופלא - בבתים רבים, משפחות עוצרות את מרוץ החיים. הטלפונים מושתקים, העבודה נשארת מאחור, והמשפחה מתכנסת סביב שולחן אחד. זהו הרגע שבו אנחנו סוף-סוף מקשיבים - לבני הזוג, לילדים, להורים, ובעיקר לעצמנו. במרחב הזה, התא המשפחתי האישי מתחזק ומתחדש. ובמקביל, אותן תפילות, אותו קידוש, אותן סעודות מתקיימות בכל בית יהודי. כך נוצר קשר פלאי בין המעגל האישי-משפחתי לבין העם היהודי כולו. השבת מאחדת אותנו פעמיים - קודם עם עצמנו ומשפחתנו הקרובה, ואז עם "העם הגדול הזה" כולו.

*

מבצע בידיעות על משפטי הרב קוק וספרים נוספים: