יום האבל הלאומי

חודש לאחר מאורעות תרפ״ט, בהם נטבחו יהודי חברון ע״י שכניהם ו״חבריהם״, כתב הרב קוק את מאמר ״שובו לביצרון״. הכאב אינסופי. הקושי לא נגמר. גם כיום, שנה אחרי, אנו ממשיכים לקבור את מתינו, ומתאבלים על הרוגי מלכות, וחובשים את פצעי השבורים. ולצד זה, בתוך אבלו הבלתי נגמר של הרב (שמאורעות אלה, בעדויות אלה שהיו סמוך אליו, קיצרו את ימיו) חשוב היה לרב לשרטט את המהלך כולו. שנבין ונפנים שהתהליך בו אנו נמצאים ממשיך ביתר שאת בימים נוראים אלה. שהאור הבוקע מתוך האובדנים הגדולים, הוא אור המאפשר חיים, והשבר הגדול העיר ומנע וימנע בע״ה שברים גדולים שבעתיים. ויהיה טוב. חזק חזק ונתחזק!